תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שבת י״ח:ג׳

3 אות קנה תוי"ט ד"ה ומחללין. ותיובתא לחולקים עליו. עיין בחידושי רשב"א דהקשה כן ומוכח מזה דמילדים את האשה היינו מלאכה ולא טורח בעלמא ופירכת הש"ס דלמאי קתני ומחללים עליה את השבת הא כבר קתני ומילדים את האשה:

4 אות קנו בתוי"ט ד"ה וכל וכו'. מביום השמיני. ושם בעי תחלה למילף מק"ו ומה צרעת שדוחה עבודה ועבודה דוחה שבת מילה דוחה אותה שבת שנדחית מפני העבודה אינו דין שתהא מילה דוחה אותה. ובתוס' הקשו לימא רציחה תוכיח שדוחה את העבודה ואינה דוחה שבת אף אני אביא מילה וכי תימא מילה עדיפא שדוחה צרעת הדוחה את העבודה אכתי נימא קבורת מ"מ תוכיח דעדיפא ממילה שדוחה את המילה מולאחותו הדוחה את הצרעת הדוחה את העבודה הדוחה את השבת אפילו הכי לא דחיא שבת ע"כ. ותמהני הא לאותו ס"ד מהראוי שקבורת מ"מ תהיה דוחה שבת כיון שדוחה מילה הדוחה את השבת דהא בסנהדרין דף ל"ח פרכינן ותהא קבורת מ"מ דוחה שבת מק"ו כיון דדוחה עבודה ועבודה דוחה שבת משנינן רציחה תוכיח שדוחה עבודה ואינה דוחה שבת. ובתוס' שם הקשו דנלמד הק"ו קבורת מ"מ דדוחה מילה ומילה דוחה שבת ותירצו דמ"מ שייך רציחה תוכיח שדוחה עבודה שדוחה שבת והיא גופה אינה דוחה שבת ה"נ י"ל קבורת מ"מ אף שדוחה מילה שדוחה שבת היא גופה לא תדחה שבת ולכאורה קשה דמ"מ קבורת מ"מ עדיפא שדוחה מילה דדוחה צרעת דדוחה עבודה דדוחה שבת ועדיף משבת בכמה מדרגות וכמ"ש תוס' כאן וכ"ת כו' וצ"ל למסקנא ניחא דצרעת לא משום דחמירא אלא משום דגברא לא חזי ולרב ספרא בתירוץ א' בתוס' לקמן בד"ה הדר אמר דלא ס"ל דהך סברא דגברא לא חזי. באמת צ"ל דבלא"ה ל"ל קו"ח כזה כמ"ש הרש"א שם או דבאמת נסתר סברת תוס' בוכי תימא שכ' כאן. ואין חילוק בין אם עדיף במדרגות או לא כיון דמצינו גבי רציחה דדוחה דבר שדוחה שבת ומ"מ היא אינו דוחה נסתר הק"ו מכל וכל. עכ"פ לפי מה דקיימי התוס' השתא בסברת וכ"ת מילה כו' ק' איך כתבו אכתי נימא קבורת מ"מ תוכיח נימא דהיא גופה אתיא בק"ו דדוחה שבת כיון דדוחה מילה דדוחה צרעת כו' ולאותו הו"א ל"ש רציחה תוכיח כי היכי דל"ש רציחה תוכיח על מילה ומאי אולמא הק"ו לגבי מילה מלגבי קמ"מ ותרווייהו נילף בקו"ח שדוחה שבת וצע"ג וה' יפתח לבבי בתורתו: